חרדה היא תופעה רגשיות ופיזיולוגית שכיחה המשפיעה על מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. אנשים רבים מחפשים מענה מהיר ופונים לטיפול התרופתי. בין אם מדובר בפתרון קצר טווח המקל על הסימפטומים ובין אם ארוך טווח המרגיע את הופעת החרדה, התרופות יכולות להיות אחד הפתרונות.
תרופות נגד חרדה פועלות על ידי השפעה על מוליכים עצביים במוח. המוליכים העיקריים שקשורים לחרדה הם סרוטונין, נוראדרנלין ודופמין. תרופות נגד חרדה יכולות לכלול מעכבי ספיגת סרוטונין והן יכולות להיות תרופות שמגבירות את זמינות הסרוטונין וזאת בהתאם לאבחון המקדים. לפני הפניה לטיפול תרופתי, יכולות לעלות שאלות רבות הנוגעות להבדלים בין סוגי הטיפול , דרך הפעולה של התרופה, תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי ועל כל אלה ונוספות, נענה במאמר.
בקצרה
שילוב תרופות עם טיפול רגשי מעמיק, יעיל וממוקד, הוא הדרך להבטיח שיפור משמעותי. בקליניקת "בטיפול", מטופלים רבים עוברים שינוי תודות לשיטה שפותחה על ידי אורי פוקס. הניסיון הרב, הידע, הלימוד וההצלחות הרבות, הובילו לפיתוח שיטה שמותאמת לכל אחד ואחת באופן אישי. כל טיפול מתחיל מהבנת סיבת החרדה, קביעת שיטת הטיפול שנכונה באופן אישי למטופל ויישום הכלים בהדרגה.
סוגי תרופות נגד חרדה
ישנן מספר קטגוריות של תרופות הנמצאות בשימוש נרחב לטיפול נגד חרדה. חשוב לדעת כי ההחלטה בנוגע לסוג התרופה חייבת להתקבל לאחר ייעוץ מקצועי עם רופא המתמחה בתחום. בנוסף לכך ההמלצה היא לשלב תמיד בין טיפול תרופתי לטיפול רגשי שיעזור לשלוט בחרדה ובחיים בצורה אופטימלית. בין סוגי התרופות אפשר למצוא את הקבוצות הבאות:
בנזודיאזפינים
תרופות שההשפעה שלהן מהירה ושמספקות תחושה של רוגע והפחתת מתח בתוך זמן קצר. בתוך קבוצה זו אפשר למצוא תרופות שונות ובהן: אלפרזולם (קסנקס), קלונאזפאם (קלונקס), ודיאזפאם (ואליום). בנזודיאזפינים יכולים להועיל בעיקר להתקפי חרדה חזקים אך הם לא מיועדים לשימוש ממושך בשל הסיכון להתמכרות ותלות.
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI)
קבוצת תרופות נוגדות דיכאון שהוכחו כיעילות גם בהפחתת חרדה. בתוך קבוצת תרופות זו אפשר למצוא פרוזאק, סרוקסט וציפרלקס. תרופות אלו משפיעות על הכימיה בנוח, משפרות את מצב הרוח ועוזרות בהפחתת חרדה לאורך זמן. עם זאת יש לשים לב כי יכול להיות שיהיה צורך בשימוש לאורך מספר שבועות לפני שאפשר יהיה להרגיש שיפור משמעותי.
מעכבי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין וסרוטונין (SSRI)
קבוצת תרופות המשפיעות על שני מוליכים עצביים במוח ומספקות מענה למצבי חרדה ודיכאון. בתוך קבוצה זו אפשר למצוא תרופות מסוג ונלאפאקסין (אפקסור) ודולוקסטין (סימבאלטה). כמו הקבוצה הקודמת, גם אלו עשויות לדרוש זמן הסתכלות והיתרון שלהן היא שלעתים הן נותנות מענה למטופלים שלא הגיבו היטב לתרופות מקבוצת SSRI.
חוסמי בטא
אלו תרופות שלא משפיעות באופן ישיר על גורם החרדה במוח אך הם מסייעים לשלוט בתסמינים פיזיים של החרדה כולל דופק מואץ, רעידות והזעה. תרופות מסוג זה, כמו פרופרנולול, יכולים להיות שימושיות במצבים ספציפיים. למשל, בחרדה חברתית וכשיש צורך להופיע בפני קהל או באירוע חברתי מלחיץ אחר, התרופה תוכל לעזור להתמודד עם הסיטואציה הספציפית.
האם התרופות לבדן הן הפתרון?
תרופות לחרדה יכולות להיות יעילות במקרים שונים. חלקן מתאימות להתמודדות עם סימפטומים כשהם מופיעים (כלומר בטווח הקצר) וחלקן יכולות להתאים להתמודדות ארוכת טווח ויש להביא בחשבון כי השימוש בהן יימשך לתקופה ארוכה. למרות שהתרופות יכולות להיות יעילות, חשוב לדעת כי הן לא מטפלות בשורש הבעיה ולא בתהליכים המחשבתיים והרגשיים שמובילים לחרדה מלכתחילה.
לצד השימוש בתרופות (או לפני שנוטלים אותן), המטופלים לומדים לזהות את דפוסי ההתנהגות והמחשבה שמובילים לעליית החרדה. הם מקבלים כלים להתמודדות עם החרדה כבר בשלבים הראשונים שלה ולמנוע אותה ובכך זוכים לאיכות חיים. במקרה שהמטופלים נוטלים תרופות והם מעוניינים לרדת מהן, חשוב לבצע זאת בהדרגה ובשילוב הגורם הרפואי המתאים.
בעוד שתרופות יכולות להיות יעילות מהן, לעתים קרובות הן יוצרות תלות ומטופלים שרוצים לשנות את החרדה מן היסוד, יצטרכו תמיכה מתאימה וכלים שיאפשרו להם להתמודד עם החרדה. החיים ממשיכים להתקיים, עם תרופות ולאחר הטיפול. חשוב לקבל את הכלים המתאימים שיאפשרו להתגבר על כל אתגר וכל גורם שעלול להפעיל חרדה.
